מתי נחשוד במחלת הנשיקה וכיצד מאבחנים?
במאמר הקודם דיברנו על למה לא צריך להיבהל ממחלת הנשיקה – מחלה ויראלית נפוצה שלרוב חולפת מעצמה ללא סיבוכים. הפעם נצלול לשאלה מתי כן כדאי לחשוד שמדובר במחלת הנשיקה, ואיך מתבצע האבחון הרפואי.
תפקוד ומטבוליזם שרירי השלד תחת השפעת חום
עליית הטמפרטורה בשריר מסוגלת להאיץ הולכה עצבית ולחדד כוח מתפרץ, אך במקביל להגביר פירוק גליקוגן, לקטט ועומס עצבי שמובילים לעייפות. אותו מנגנון פיזיולוגי שמסייע בביצוע אקוטי קצר עלול להפוך למגבלה בביצועי סיבולת, ומכאן נובעת המורכבות האמיתית של אימון ותחרות בתנאי חום.
מחלת הנשיקה והספורטאי: מה צריך לדעת לפני שמאבדים כוח
לספורטאים הישגיים חשוב מאוד להבין את כל הגורמים המשפיעים על הביצועים שלהם. לכן, כשיש דעיכה פתאומית ביכולות, הרבה נלחצים מאוד וישר מנסים למצוא את האשם. לאחרונה חוזרת לכותרות מחלת הנשיקה כגורם שמשבית ספורטאי סיבולת, דבר הגורם לספורטאים לחשוד שה״חולשה״ שהם חווים הוא בעקבות הוירוס.
מה משפיע על הVO2max?
VO₂max לא נקבע רק בכוח הלב. היכולת להעביר חמצן לשרירים תלויה גם בתפוקת הלב, בהפרש החמצן בין העורקים לוורידים ובמאפייני הדם עצמם. בפרק הזה נבין איך מערכת מחזור הדם קובעת את הגבולות – ואיך היא יכולה גם לפרוץ אותם.
כך תתאמנו נכון בחום – המדריך המעשי
עם ההתחממות הגלובלית המואצת, אימונים ותחרויות בתנאי חום קיצוניים הופכים לחלק בלתי נפרד מעולם הספורט
מוחות רותחים: כיצד מערכת העצבים שלנו נאבקת להמשיך לתפקד בתנאי חום קיצוני
מה קורה במוח כשאתם מתאמצים בחום של 35 מעלות?
דמיינו את עצמכם בקילומטר ה-10 של ריצת חצי מרתון ביום קיץ, באמצע עלייה בנס הרים. למרות שאתם לא בקצבים שלכם עדיין, אתם מרגישים דחף בלתי נשלט להאט. זה לא במקרה.
בעוד שבחלק הקודם ראינו כיצד הגוף מפנה דם לעור כדי לקרר את עצמו, כעת נחשוף מה מתרחש במרכז הפיקוד – המוח – שעלול להיות הגורם האמיתי שמכריח אתכם לעצור הרבה לפני שהשרירים שלכם מגיעים לגבול יכולתם.
פרק 3- מיינדפולנס וספורט
בפרק זה נכיר את אחת הטכניקות המרכזיות ביותר בפסיכולוגיית הספורט, טכניקת המיינדפולנס. טכניקה זו מובצעת באופן קבוע על ידי גדולי האתלטים מכל ענפי הספורט, בכל רחבי העולם. בעזרתה ניתן לשפר יכולת הריכוז, הוויסות הרגשי, המודעות העצמי ועוד. כל אותן השפעות חיוביות של שימוש בטכניקת המיינדפולנס לשיפור ביצועים בספורט, ושיפור הרווחה הפסיכולוגית באופן כללי, הוכחו במחקרים רבים.
נכיר בקצרה את ההגדרה הכללית של מיינדפולנס, ולפני שנלמד יחד איך לבצע אותה, נראה איך היה השפיעה על קובי ברייאנט והלוס אנג'לס לייקרס.
השפעת עומס חום על פעילות גופנית
בעידן של התחממות גלובלית מואצת, הבנת ההשפעות הפיזיולוגיות של עומס חום על הגוף המתאמן הופכת לקריטית עבור ספורטאים, מאמנים ואנשי רפואת ספורט.
חשיפה לתנאי חום קיצוניים במהלך פעילות גופנית מציבה אתגר משמעותי למערכות הפיזיולוגיות של הגוף, כאשר הן נדרשות לאזן בין שני צרכים מתחרים: אספקת דם מוגברת לשרירים העובדים ובו-זמנית הפניית דם לעור לצורך קירור הגוף.
מחקר פורץ הדרך והשוואה בין שיטות אימון הגובה- אימוני גובה קלאסיים (LHTH) ואימוני גובה מתקדמים (LHTL)
העבודה פורצת הדרך של לווין וסטריי-גונדרסן אתגרה תפיסות קודמות לגבי מה שנחשב לדרך הטובה ביותר לגשת לאימוני גובה.
אימוני גובה- תועלת פיזיולוגית ושיפור ביצועים
אימוני גובה משנים את הדרך שבה הגוף מגיב למאמץ – לא רק על ידי הגברת ייצור EPO, אלא גם דרך מנגנונים עמוקים יותר: חילופי גזים משופרים, סבולת טובה יותר לחומציות, שינויים בפעילות משאבות יונים, ואפילו הפעלה של גנים שמתעוררים רק כשהחמצן נעלם.
אבל השאלה האמיתית היא לא רק מה משתנה — אלא איך להפוך את השינוי הזה לביצועים בפועל, ברגע האמת.
פרק 1: אימוני גובה והשפעתם על ביצועי ספורטאי עילית
אימוני גובה הפכו לכלי חשוב עבור ספורטאי עילית בחיפושם אחר שיפורים שוליים אך משמעותיים בביצועים. העניין באימוני גובה התעורר במיוחד לאחר משחקי האולימפיאדה במקסיקו סיטי ב-1968, כאשר ספורטאים שהתגוררו או התאמנו בגובה הציגו ביצועים פנומנליים.
מה קובע מי הכי מהיר: המדד אומר הכל?
רוב בני האדם מנצלים רק חלק קטן מהיכולת האמיתית שלהם להעביר ולנצל חמצן. המדד שנחשב היום לזה שקובע את היכולת האמיתית של ספורטאי נקרא VO2max – ומדענים עדיין לא הגיעו להסכמה נחרצת מה באמת קובע אותו.
מהמעבדה לזירת התחרות
עולם הספורט האולימפי מציב פרדוקס מתודולוגי מעניין: בעוד שהביצועים ברמה זו נדרשים להיות מדויקים ומדידים עד לאלפית השנייה, המחקר המדעי המבקש לשפר אותם נתקל בחומות בלתי עבירות כמעט.
