מרכז הידע
פיזיולוגיה

פרק 1: אימוני גובה והשפעתם על ביצועי ספורטאי עילית

אימוני גובה הפכו לכלי חשוב עבור ספורטאי עילית בחיפושם אחר שיפורים שוליים אך משמעותיים בביצועים. העניין באימוני גובה התעורר במיוחד לאחר משחקי האולימפיאדה במקסיקו סיטי ב-1968, כאשר ספורטאים שהתגוררו או התאמנו בגובה הציגו ביצועים פנומנליים.
3 דק׳ קריאה

חשיפה להיפוקסיה (רמות חמצן מופחתות) יכולה להתבצע באמצעות אסטרטגיות אימון בגובה טבעי או גובה מדומה.
מגבלות משאבים ושיקולים לוגיסטיים (מרחקי נסיעה ועלויות) הובילו פיזיולוגים ומאמנים לפתח מודלים שונים של גובה מדומה, כגון דילול חנקן (חדרים/דירות היפוקסיים נורמובאריים), סינון חמצן (אוהלים/חדרים היפוקסיים), והפחתת לחץ (תאי היפוקסיה היפובאריים).
קיימים מספר מודלים מרכזיים של אימוני גובה:

  1.  חיים גבוה-מתאמנים גבוה (LHTH) – הספורטאים חיים ומתאמנים בטווח גובה של 2000-3000 מטר
  2.  חיים גבוה-מתאמנים נמוך (LHTL) – הספורטאים חיים בטווח גובה של 1250-3000 מטר אך מתאמנים בגובה פני הים (0-1200 מטר)

אימוני גובה קלאסיים (LHTH) ואימוני גובה מתקדמים: מודל "חיים גבוה-מתאמנים נמוך" (LHTL)

אימוני גובה קלאסיים, או "חיים גבוה, מתאמנים גבוה" (Live High Train High – LHTH), מתייחסים לשיטה בה ספורטאים חיים ומתאמנים בגובה טבעי בינוני (2000 עד 3000 מטר) למשך שבועיים או יותר, במטרה לשפר ביצועים כתוצאה מהסתגלויות הנרכשות במהלך אקלום לגובה ו/או אימון בתנאי היפוקסיה (ראה קישור לפרק – תועלת פיזיולוגית ושיפור ביצועים)
בשנות ה-90 התפתח מודל "חיים גבוה-מתאמנים נמוך " (LHTL), שהוביל לשינוי פרדיגמה בנוגע לאופן השימוש באימוני גובה.
במודלLHTL ספורטאים מתאקלמים להיפוקסיה על-ידי שהייה בגובה בינוני אמיתי או מדומה, אך מתאמנים באופן קבוע בקרבת גובה פני הים או בגבהים נמוכים משמעותית כדי למנוע את הפחתת עצימות האימון המקסימלית המושרית מהיפוקסיה.
התפתחות נוספת של הגישה המעורבת, המאפשרת שימור עצימות האימון תוך הגבלת תדירות הנסיעות לגבהים נמוכים, כוללת ספורטאים המתגוררים ומבצעים את כל האימונים בעצימות נמוכה בגובה בינוני (כ-2500 מ') בעוד שרק אימונים בעצימות גבוהה (אינטרוולים) מבוצעים בגבהים נמוכים יותר (כ-1250 מ' או פחות).
בעוד ששתי השיטות מציעות יתרונות פוטנציאליים לספורטאי עילית,
נשאלת השאלה – איזו גישה עדיפה ובאילו מצבים?
בפרק הבא בסדרה נבחן את היתרונות והחסרונות של כל שיטה, ונסקור את העדויות המחקריות העדכניות המשוות בין אימוני LHTH לבין אימוני LHTL .

Girard, O., Levine, B. D., Chapman, R. F., & Wilber, R. (2023). “Living High-Training Low” for Olympic Medal Performance: What Have We Learned 25 Years After Implementation?. International Journal of Sports Physiology and Performance, 18(6), 563-572. Retrieved Mar 7, 2025, from https://doi.org/10.1123/ijspp.2022-0501

Sharma, A.P. Factors Affecting Sea-Level Performance Following Altitude Training in Elite Athletes. J. of SCI. IN SPORT AND EXERCISE 4, 315–330 (2022). https://doi.org/10.1007/s42978-022-00198-6

Bonato, G., Goodman, S. P. J., & Tjh, L. (2023). Physiological and performance effects of live high train low altitude training for elite endurance athletes: A narrative review. Current research in physiology, 6, 100113. https://doi.org/10.1016/j.crphys.2023.100113

רוני פישמן

רוני פישמן – תזונאית קלינית ופיזיולוגית מאמץ.

מאמרים באותו נושא

מתי נחשוד במחלת הנשיקה וכיצד מאבחנים?

במאמר הקודם דיברנו על למה לא צריך להיבהל ממחלת הנשיקה - מחלה ויראלית נפוצה שלרוב...

נורית אנגלמאיר

תפקוד ומטבוליזם שרירי השלד תחת השפעת חום

עליית הטמפרטורה בשריר מסוגלת להאיץ הולכה עצבית ולחדד כוח מתפרץ, אך במקביל להגביר פירוק גליקוגן,...

רוני פישמן

מחלת הנשיקה והספורטאי: מה צריך לדעת לפני שמאבדים כוח

לספורטאים הישגיים חשוב מאוד להבין את כל הגורמים המשפיעים על הביצועים שלהם. לכן, כשיש דעיכה...

נורית אנגלמאיר

כדי לשפר את החוויה אצלנו באתר, אנחנו משתמשים בקוקיז וכלי מדידה (גם של ספקים חיצוניים, כמו גוגל) לצרכי ניתוח ושיווק. אם אתם ממשיכים לגלוש – אתם מאשרים את השימוש. אפשר לקרוא עוד במדיניות הפרטיות.