מרכז הידע
פיזיולוגיה

מה קובע מי הכי מהיר: המדד אומר הכל?

רוב בני האדם מנצלים רק חלק קטן מהיכולת האמיתית שלהם להעביר ולנצל חמצן. המדד שנחשב היום לזה שקובע את היכולת האמיתית של ספורטאי נקרא VO2max - ומדענים עדיין לא הגיעו להסכמה נחרצת מה באמת קובע אותו.
3 דק׳ קריאה

צריכת חמצן מרבית (VO2max) מהווה סטנדרט בינלאומי ואינדקס קלאסי להערכת יכולת אירובית ותפקוד הלב והריאות. למדד זה תפקיד חיוני בספורט תחרותי, כושר ציבורי ורפואה קלינית, כולל בחירת ספורטאים מוכשרים, הערכת תפקוד מוטורי, תכנון אימונים, והערכת בריאות וסיכונים קרדיווסקולריים.

המושג VO₂max הוצג לראשונה על ידי היל ולופטון בשנת 1923, ומתאר את היכולת המרבית של הגוף לקלוט, לשנע ולנצל חמצן במהלך מאמץ גופני מירבי. הוא מבטא את התפקוד המשולב של מערכת הלב וכלי הדם, מערכת הנשימה והשרירים, ומהווה מדד מרכזי ליכולת האירובית של האדם.

היל ועמיתיו קבעו את ההגדרה על בסיס שלושה היבטים:

* ראשית, למרות שניתן לשפר את ה-VO2max באמצעות אימון, קיימות מגבלות עליונות בשל יכולת מערכת הלב-ריאה להעביר חמצן לשרירים.

* שנית, הבדלים אישיים וגורמים גנטיים משפיעים על הVO2max

* שלישית, אחד הגורמים המרכזיים הקובעים את ביצועי הסיבולת הוא רמת הVO2max.

מה זה בעצם VO2max?

צריכת החמצן המרבית בדקה = כמות הדם המקסימלית שהלב מזרים × כמה חמצן נלקח ממנו בדרך מהריאות אל הרקמות.
במילים אחרות: תפוקת לב מקסימלית × ההפרש המקסימלי בין חמצן נכנס לחמצן יוצא.

הדרך הנפוצה למדוד אותו- במיליליטרים של חמצן לקילוגרם משקל גוף בדקה (ml/kg/min).

למשל, אדם עם VO2max של 50 יכול להפיק אנרגיה מ-50 מיליליטר חמצן לכל קילוגרם משקל שלו בכל דקה בזמן פעילות מקסימלית.
עבור אתלטים מובחרים, ערכים אלה יכולים להגיע ל-70-80, ואצל אתלטי סיבולת עולי הם עשויים לעלות על 85.

הערכות של VO2max נעשות באמצעות בדיקות מעבדה מבוקרות בה מודדים את כמות החמצן הנצרכת והפחמן דו-חמצני הנפלט באמצעות מסכת נשימה.

אבל מה באמת עוצר אותנו מלצרוך עוד ועוד חמצן?

מה קובע מה VO2maxשלי?
מה קובע אם יהיה לי VO2max 80,42 או 96?
מה קובע ׳כמה עוד אני יכול לתת?׳

האם זה הלב שלך שלא יכול לשאוב מספיק דם? הריאות שלא קולטות מספיק חמצן? או השרירים שלא יכולים לנצל מה שמגיע אליהם?

קיימות שתי תיאוריות מרכזיות שעונות על השאלות האלו:

  1. ״הסתגלות מחזור הדם המרכזי" ("גורמים מרכזיים- ריאות, דם, לב) – היל ועמיתיו טוענים: הכל עניין של שאיבה, הלב שלנו הוא המנוע, וכשהוא לא יכול לספק עוד חמצן לשרירים- קפוט 
  2. "ההיקפיים" – סצ'ר ונסיותיו טוענים: לא נכון! השרירים עצמם הם הבעיה – הם פשוט לא יכולים להפיק אנרגיה מהר מספיק מהחמצן שמגיע נקרא בשפה מקצועית ״השפעות מחזור הדם ההיקפי" ("גורמים היקפיים")

בפרק הבא נדבר על מה באמת מגביל את צריכת החמצן המרבית? נבחן האם המגבלה העיקרית היא תפוקת הלב ויכולת הובלת החמצן, או דווקא ניצול החמצן בשרירים.
בנוסף, נבין- האם יותר תאי דם אדומים באמת משפרים ביצועים?

 

רוני פישמן

רוני פישמן – תזונאית קלינית ופיזיולוגית מאמץ.

מאמרים באותו נושא

מתי נחשוד במחלת הנשיקה וכיצד מאבחנים?

במאמר הקודם דיברנו על למה לא צריך להיבהל ממחלת הנשיקה - מחלה ויראלית נפוצה שלרוב...

נורית אנגלמאיר

תפקוד ומטבוליזם שרירי השלד תחת השפעת חום

עליית הטמפרטורה בשריר מסוגלת להאיץ הולכה עצבית ולחדד כוח מתפרץ, אך במקביל להגביר פירוק גליקוגן,...

רוני פישמן

מחלת הנשיקה והספורטאי: מה צריך לדעת לפני שמאבדים כוח

לספורטאים הישגיים חשוב מאוד להבין את כל הגורמים המשפיעים על הביצועים שלהם. לכן, כשיש דעיכה...

נורית אנגלמאיר

כדי לשפר את החוויה אצלנו באתר, אנחנו משתמשים בקוקיז וכלי מדידה (גם של ספקים חיצוניים, כמו גוגל) לצרכי ניתוח ושיווק. אם אתם ממשיכים לגלוש – אתם מאשרים את השימוש. אפשר לקרוא עוד במדיניות הפרטיות.