מכיוון שיש הרבה מרכיבים לאבחון של מחלת הנשיקה, ברוב המקרים המובהקים ביותר, לפעמים אין כלל צורך בבדיקה סרולוגית (בדיקת דם). כאשר מטופל מתחת לגיל 24 מגיע לרופא עם קבוצת סימפטומים מסויימת, רופא יכול על בסיס זה בלבד לאבחן במחלת הנשיקה. בנוסף, מכיוון שאין כל טיפול תרופתי מיוחד למחלת הנשיקה, ה״הימור״ של אבחון ללא תימוכין של בדיקות דם אינו מסוכן מדי. אז אם אתם עוד צעירים ויש לכם את מרבית הסימפטומים הבאים, כדאי לנו אכן לחשוד במחלה הנשיקה:
חום יחסית גבוה שנמשך למספר ימים
כאב גרון (הרופא יבחין באדמומיות בגרון)
חולשה ועייפות ניכרת
שקדים נפוחים
בלוטות לימפה צוואריות מוגדלות
פצעים אדומים/חומים בחך העליון
נפיחות בטחול ו/או בכבד (זה משהו שרק רופא יוכל להבחין בו)
כמובן שלא כל מקרה של מחלת הנשיקה מופיעה בצורה מובהקת, ואם אנחנו נבחין רק בחלק מהתסמינים שמופיעים למעלה, או לחלופין יש תחושה כללית ירודה לתקופת זמן ממושכת, המטופל יישלח לבדיקות נוספות. למזלנו, בארץ יחסית קל להשיג את מרבית הבדיקות הרלוונטיות, ואם אתם באים לרופא עם תלונה של חולשה או עייפות ממושכת רוב הסיכויים שחלק ניכר מהבדיקות המפורטות יהיו ברשימה שתתבקשו לבצע:
ספירת דם
בדיקת נוכחות נוגדני EBV
בדיקת אנזימי כבד
משטח גרון
כדי לשפר את החוויה אצלנו באתר, אנחנו משתמשים בקוקיז וכלי מדידה (גם של ספקים חיצוניים, כמו גוגל) לצרכי ניתוח ושיווק. אם אתם ממשיכים לגלוש – אתם מאשרים את השימוש. אפשר לקרוא עוד במדיניות הפרטיות.
