הצבת מטרות חיוביות
"תחשוב טוב יהיה טוב",
"תחשוב חיובי יהיה חיובי",
בטח כבר שמעתם את המשפטים האלה, בגרסה כזו או אחרת. אך האם זה נכון? האם באמת יש השפעה חיובית על המציאות במידה ואנחנו חושבים חיובי. האם אפשר להוכיח מבחינה מדעית שחשיבה חיובית אכן יוצרת מציאות חיובית יותר?
התשובה הקצרה היא – כן.
כן ללא כל צל של ספק!
בפרק הקרוב נכיר את ההסבר לתשובה הזו, ונבין יחד מדוע הנושא הזה חשוב מאין כמותו עבור ספורטאים. בנוסף נראה איך כל ספורטאית וספורטאי יכולים להשתמש בעובדה הזו באופן פרקטי כבר היום.
בין תודעה לתוצאה: ספורטאים מבינים את עצמם לא דרך מה שחשבו – אלא דרך מה שקרה
בעולם הספורט, ההנחה הרווחת היא שספורטאי מכיר את עצמו. שהוא יודע מתי הוא "בכושר", מתי הוא "מחובר", מתי הוא רעב לניצחון – ומתי לא.
מחקרים בפסיכולוגיה קוגניטיבית וחברתית מראים שהאדם אינו ער בעיקר למה שהוביל אותו לתחושות או התנהגות, אלא לתוצאה עצמה.
איך לנצח את התחרות למרות שהקו סיום נראה רחוק
בכל אחד מאיתנו פועל מנגנון פסיכולוגי שמכתיב לנו מתי להשקיע יותר ומתי לאבד מוטיבציה – גם מבלי שנשים לב לכך. בין אם אנחנו מתאמנים, בתחרות, בתהליכי תזונה, או מתחילים שבוע עבודה או אימונים חדש– אותו מנגנון חוזר על עצמו: אפקט הספרינט הסופי.
במאמר הזה נחקור איך אפקט הקצה משפיע על ההתנהגות הספורטיבית שלנו, מוטיבציה באימונים, וגם על ההחלטות הקטנות ביותר של היום-יום. בנוסף, נלמד איך להשתמש בו לטובתנו – כדי להתמיד, להצליח, ולהגביר את תחושת הסיפוק.
פסיכולוגיה
מה נכלל בפסיכולוגיה וקשור לדרכו של ספורטאי? האם בכלל ניתן לשפר יכולות כמו חשיבה או רגשות? כל זאת ועוד במאמר שלפניכם.
התוסף שלא עשה כלום ושיפר לי את הביצועים
האם קרה לך פעם שלקחת תוסף – ופתאום הרגשת חזק יותר, ממוקד יותר, חד יותר?
במאמר זה נדבר על הדרך שבה פלסבו משפיעה על הביצועים בספורט
מוטיבציה
מוטיבציה היא לא רק רצון — היא האנרגיה שמניעה אותנו להתמיד, להתאמץ, ולחזור גם אחרי כישלון.
בפרק הזה נבחין בין מוטיבציה פנימית, שמבוססת על רצון להתפתח, לבין מוטיבציה חיצונית, שתלויה באחרים — ונבין למה רק אחת מהן באמת מחזיקה לאורך זמן.
דרך שתי תאוריות מרכזיות בפסיכולוגיה של הספורט נלמד איך להציב מטרות שמייצרות מחויבות אמיתית, ואיך לספק את שלושת הצרכים הפסיכולוגיים שבלעדיהם קשה לשמור על התמדה.
